Sidor som bilder
PDF
ePub

APPENDIX TO LECTURE VI.

408

inde ha

pacem diem inde factas non molestentur, sed beant in futurum. Proviso, quod Judæi indictati, vel per certam suspicionem rectati de hujusmodi transgressionibus ante prædictum diem Maii, judicium subeant coram vobis, juxta formam prius inde ordinatam, et provisam. Et ideo vobis mandamus, quod fines hujusmodi capiatis, et præmissa fieri, et observari faciatis, in forma praedicta.-Teste Rege apud Cantuar. 8 die Maii.-Claus. 7. E. 1, m. 7.

G.

הי"ח האי אשר נקרא היום אינגלאטירה נעשה שם שמר גדול ועצום בכל אותם קהלות גדולות ועצומות אשר היו שם בימים ההם בחכמה ובינה וכבוד וביחוד העיר הגדולה הנקראת לונדריש אשר היו שם קרוב לשני אלפים בעלי בתים כלם אנשים בעלי חכמה ועושר ושס עשה החכם ר' אברהם בן עזרא אגרת קראה אגרת שבת והשמד היה שימירו דתם וכאשר עמדו על קדושת השם העלילו עליהם שהיו עושים זיוף במטבע ובאה תביעה זו לפני המלך והמלך חקר ודרש ומצא כי המעלילים המזויפים היו מטילים האשמה על ההורים ונמלטו: לימים שבו הנוצרים ובקשו מי שיעיד נגד היהודים ומצאו כרצונס איך ראו יהודי קוצץ המטבע ואף על פי שידע המלך כי הכל שקר מפניהמיית העם בקש להשליך מעליו תרעומות אלו ושמא יקומו העם וחרב בירם כדרכם ואין מציל צוה וגרשם והיה הגירוש זה שנת חמשת אלפים ועשריס ליצירה.

409

APPENDIX TO LECTURE VI.

H.

בשנת ה אלפים כ' כומר אחר נימול באינגלטרה כדי להנשא עם יהודית שנתלהב באהבתה ויודע הדבר לבני העיר והיורוצים לשרפם אבל המלך בחר לעשות הנקמה בדרך אחרת וגזר כי תוך ג' חדשים ימירו ואשר מלו הכומר שרפו ורבים מהם המירו ויקחו כל בניהם מו' שנים ולמטה ויוליכום לסוף מלכותו למען ישכחו מנהג אבותיהם היהודים וימת המלך וימלוך בנו תחתיו ותכף בא על מלכותו דבר ורעב ויאמרו יועציו כי לחטאת היהודים שאינם מאמינים היטיב בא העונש להם ויעש שני אהלים על חוף הים על א' צייר צורת מרעה" ושמו ועל אחו צייר משיחס ויאמר עליהם כי מרשה להם להתיהו ולא יכריח שוס מהם לשום דבר אמנם כדי להכיר מי יהודי רוצה שהמתיהדים יכנסו באהל מרעה" וקבלו עליהם לעשותו ורבים מהם נכנסו באהל מרעה"י ואחר הכנסס היו שם מרצחים אותם ומשליכים ביס וכן ספו תמו כלס :

Both Ben Virga and Rabbi G'daliah apparently fixed the date of the expulsion of the Jews from this country A. M. 5020, or a. D. 1260, which is de

Asher's inscription on the wall of cidedly erroneous. the Winchester dungeon controverts it.* Selden ingeniously, and I dare say correctly, proposes to read , instead of s, which proposal reconciles the apparent contradiction. No mistake is more likely to occur

, a .

.נ instead of ב with transcribers

,
than writing down a

* See pp. 379, 380.

T

410

APPENDIX TO LECTURE VI.

I.

me

To the Editor of the Jewish Chronicle. DEAR SIR,-As a constant reader of your

well conducted Journal, I venture to hope that you will kindly afford me space in it for the insertion of these few lines.

I am anxious to know how the following two statements are to be reconciled : “But, let

tell

you, that you had great men men living in England eight hundred years ago. The sayings of the wise men of Norwich and of York are quoted in some of the additions made by the expounders of the Talmud.”— Moses Samuels' Address on the Position of the Jews in Britain, p. 27.Von Schulen ist keine Spur in England, daher auch nicht von Gelehrten ; kein dortiger Rabbiner hat einen Platz in den Jüdischen Jahrbüchern der Gelehrten. Zum Studiren war keine Zeit, und keine Ehre lockte unde stärkte den Wissbegierigen."-J. M. Jost's Geschichte der Israeliten, vol. vii. p. 165.

I know there is a current opinion amongst the Jews of England in favour of Mr. Samuels' statement; but after reading through the Talmud again very carefully, at the expense of a great deal of time, and finding that “the sayings of the wise men of Norwich and of York” either escaped my eye, or are omitted in my copy (yn 2005 Dobvers), I bethought me to apply to you. Perhaps this letter may elicit from some of your numerous well-educated readers a reconciliation of the above.

Ben Virga

APPENDIX TO LECTURE VI.

411

mentions the learning of the ancient Jews of Britain, but does not say anything about Norwich and York.

,

הי"ח האי אשר נקרא היום אנגלאטירה נעשה שם ,He only says שמר גדול ועצום בכל אותם קהלות גדולות ועצמות אשר היו שם בימים ההם בחכמה ובינה וכבוד וביחוד העיר הגדולה לונדרוש אשר היו שם קרוב לשני אלפים בעלי בתים כלם אנשים בעלי חכמה

'123 myr. An early insertion will greatly oblige me. I am, dear Sir, yours very truly,

MOSES MARGOLIOUTH. Glasnevin, Dublin, August 18, 1845.

See Jewish Chronicle, Vol. I. No. 27.

K.

The following brief account of De Lyra is given by Bishop Bale in his “Illustrium Majoris Britanniæ Catalogus."

“ Nicolaus Lyranus ex Judæorum genere Anglus ; atque Hebræorum Rabbinos in literis Hebraicis ab ipsa pueritia nutritus, illud idioma sanctum ad unguem, ut loquuntur,“ novit. Qui mox ut frequentasset scholas publicas, ac minoritarum quorundam sincerioris judicii audisset conciones ; abhorrere coepit a Talmudicis doctrinis, atque ita a tota sua gentis insania stultissima. Conversus ergo ad Christi fidem, ac regenerationis lavacro lotus, Franciscanorum familiæ, se statim adjunxit. Inter quos scripturis sanctis studiosissimus ac longa exercitatione peritus, Oxonii et Parisiis, cum insulsissimis Rabbinis, qui plebem Judaicum vana Messiæ adventuri pollicitatione lactaverant, disputationibus et scriptis, mirifice conflictavit. Denique contra eorum apertissimas blasphe

412

APPENDIX TO LECTURE VI.

mias, utrumque Dei testamentum diligentiori examine et elucidatione explanavit. Si in plerisque, ut ei a multis imponitur, deliravit, tempori est imputandum, in quo fere omnia erant hypocritarum nebulis obscurata. Meliorem certe cæteris omnibus per eam ætatem navavit in scripturis operam.

De verborum simplicitate non est quod conqueritentur homines, cum a vocabulis æstimanda non sit æterni patris veritas.

Præclara scripsit opuscula, ut prædictus Tritemius habet, quibus nomen suum celebriter devenit ad posteritatis notitiam.--Doctor Martinus Lutherus, in secundo et nono capitibus in Genesim, se ideo dicit amavisse Lyranum atque inter optimos posuisse, quod præ cæteris interpretibus diligenter fuerit historiam prosecutus. Claruit A. C. 1337, quo Danielem exposuit, ac Parisiis demum obiisse fertur.”

THE END.

« FöregåendeFortsätt »